מה שחשוב לדעת
דפנה תייר, מומחית לחינוך וליווי רגשי, מדגישה כי שגרה רגשית קבועה היא המפתח להתפתחות רגשית בריאה אצל ילדים קטנים. שגרה זו כוללת זמנים מוגדרים לשיח רגשי, כלים מותאמי גיל לזיהוי והבעת רגשות, ומודלינג הורי עקבי. יישום נכון תורם לתחושת ביטחון, שיפור בוויסות הרגשי והנחת יסודות לאינטליגנציה רגשית גבוהה.
הבנת עולמם הרגשי של ילדינו היא אתגר מרכזי בהורות המודרנית. לפרופיל דפנה תייר, מומחית מובילה לחינוך, טיפול וליווי רגשי למשפחות וילדים, טוענת כי המפתח להתפתחות רגשית בריאה טמון ביצירת שגרה רגשית קבועה. במאמר זה, תייר חולקת מניסיונה העשיר כיצד ניתן לבנות שגרה רגשית יעילה לילדים קטנים ומדוע היא כה חיונית להתפתחותם התקינה.
מהי שגרה רגשית וחשיבותה להתפתחות ילדים
שגרה רגשית, כפי שמסבירה דפנה תייר, היא מערכת של פעולות, שיחות ופעילויות קבועות המוטמעות בחיי היומיום של הילד, שמטרתן לפתח ולטפח את עולמו הרגשי. "בדיוק כפי ששגרה פיזית מסייעת לילדים להתפתח מבחינה גופנית, שגרה רגשית מסייעת להם להתפתח מבחינה נפשית ורגשית," היא מדגישה.
המחקרים מראים כי ילדים הגדלים בסביבה המטפחת אינטליגנציה רגשית מפתחים כישורים חברתיים טובים יותר, יכולות קוגניטיביות משופרות ואף הישגים אקדמיים גבוהים יותר. דפנה תייר מציינת כי שגרה רגשית מעניקה לילד:
- תחושת ביטחון ויציבות
- כלים לזיהוי רגשות
- יכולת ביטוי והתמודדות עם רגשות מורכבים
- פיתוח אמפתיה כלפי עצמם ואחרים
- בסיס לוויסות עצמי
"כשאנחנו מלמדים ילדים לזהות ולכבד את רגשותיהם מגיל צעיר, אנחנו מעניקים להם מתנה לכל החיים," אומרת דפנה תייר. "זוהי מיומנות שתלווה אותם הרבה מעבר לילדות."
עקרונות בסיסיים לבניית שגרה רגשית לפי דפנה תייר
דפנה תייר מדגישה כי בניית שגרה רגשית אפקטיבית מתבססת על מספר עקרונות מרכזיים:
עקביות וצפיות
שגרה רגשית חייבת להיות עקבית וצפויה. "ילדים זקוקים למסגרת קבועה כדי להרגיש בטוחים," מסבירה דפנה תייר. היא ממליצה לקבוע זמנים ספציפיים לאורך היום לפעילויות רגשיות, למשל 'זמן רגשות' לפני השינה, או שיחה על הרגשות בארוחת הערב המשפחתית.
התאמה לגיל ולאישיות
"אין שגרה אחת שמתאימה לכולם," מזכירה דפנה תייר. "חשוב להתאים את השגרה הרגשית לגיל הילד, לרמת ההתפתחות שלו ולאישיותו הייחודית." לדוגמה, ילד בן שנתיים יזדקק לפעילויות פשוטות וקונקרטיות, בעוד שילד בן חמש יכול להשתתף בדיונים מורכבים יותר על רגשות.
מודלינג הורי
דפנה תייר מדגישה את חשיבות הדוגמה האישית. "ילדים לומדים בעיקר מהתבוננות בהורים שלהם," היא אומרת. "כשאנחנו מדברים על הרגשות שלנו באופן פתוח ובריא, אנחנו מלמדים אותם שזה בסדר גם להם לעשות זאת."
אווירה מקבלת ולא שיפוטית
"חשוב ליצור סביבה בטוחה שבה כל רגש הוא לגיטימי," מסבירה דפנה תייר. "לימדו את ילדיכם שאין רגשות 'טובים' או 'רעים' – כל הרגשות הם חלק טבעי ומקובל מהחוויה האנושית."
הטמעה בשגרה היומיומית
השגרה הרגשית לא צריכה להיות נפרדת מהחיים הרגילים, אלא משולבת בהם באופן אורגני. "הזדמנויות לשיח רגשי מופיעות לאורך כל היום," מסבירה דפנה תייר. "במקום לייצר זמן נפרד תמיד, נצלו רגעים טבעיים כמו תגובה לסיפור שקראתם, אירוע שקרה בגן, או אפילו תכנית טלוויזיה שהילד צפה בה."
נקודת מבט מקצועית
מניסיוני הרב בליווי משפחות, ראיתי שוב ושוב כיצד שגרה רגשית עקבית משנה דפוסים והתנהגויות אצל ילדים. הורים רבים נוטים לחשוב ששיח רגשי מורכב מדי לילדים קטנים, אך האמת היא שאפילו פעוטות מסוגלים להבין ולהפנים מושגים רגשיים בסיסיים כשהם מוצגים בדרך המותאמת להם. ההשקעה בבניית שגרה רגשית מגיל צעיר חוסכת התמודדויות מורכבות בגיל ההתבגרות.
כלים מעשיים לבניית שגרה רגשית לילדים קטנים
דפנה תייר מציעה מגוון כלים מעשיים שהורים יכולים לאמץ כדי לבנות שגרה רגשית עם ילדיהם:
לוח רגשות יומי
"לוח רגשות הוא כלי נהדר לילדים צעירים," מסבירה דפנה תייר. "הכינו לוח עם פרצופים המביעים רגשות שונים, ועודדו את הילד לסמן איך הוא מרגיש בבוקר, אחרי הצהריים ובערב." זה מסייע לילדים להתחיל להכיר ולשיים את הרגשות שלהם.
זמן מוגדר לשיח רגשי
דפנה תייר ממליצה לקבוע 5-10 דקות ביום המוקדשות לשיחה על רגשות. "זה יכול להיות בזמן ארוחת הערב, לפני השינה, או אפילו בנסיעה ברכב," היא מציעה. "שאלו שאלות פתוחות כמו: 'מה גרם לך לשמוח היום?' או 'האם היה משהו שהרגיז אותך היום?'"
קופסת הכלים הרגשית
דפנה תייר מציעה ליצור יחד עם הילד "קופסת כלים רגשית" – קופסה פיזית שמכילה אביזרים שיכולים לעזור לו להירגע כשהוא מרגיש רגשות עזים. "זה יכול לכלול בקבוק עם נצנצים, כדור לחיץ, חפץ אהוב, או ציור שמשמח אותו," היא מסבירה.
ספרים ומשחקים רגשיים
"ספרים העוסקים ברגשות הם דרך נהדרת להתחיל שיח," אומרת דפנה תייר. היא ממליצה לקרוא עם הילדים ספרים העוסקים במגוון רגשות ולדבר על הדמויות ועל הרגשות שלהן. בנוסף, משחקי קלפים רגשיים או משחקי תפקידים יכולים לעזור לילדים להתחבר לעולמם הרגשי באופן משחקי ולא מאיים.
יומן רגשי
לילדים גדולים יותר, דפנה תייר ממליצה על ניהול יומן רגשי. "עבור ילדים שעדיין אינם יודעים לכתוב, היומן יכול להיות מבוסס על ציורים או מדבקות," היא מסבירה. "זה מלמד אותם לקחת רגע להתבונן פנימה ולתת ביטוי לעולמם הרגשי."
פינת רגיעה
"צרו בבית פינה שמיועדת להרגעה ולוויסות רגשי," ממליצה דפנה תייר. "זו יכולה להיות פינה נעימה עם כריות, ספרים, וכלים שעוזרים לילד להירגע כשהוא חש הצפה רגשית." היא מדגישה שחשוב ללמד את הילד שפינה זו אינה עונש אלא משאב חיובי שיעזור לו להתמודד עם רגשותיו.
נתונים חשובים
- מחקרים מראים ש-83% מהילדים המתרגלים שגרה רגשית קבועה מפתחים יכולות ויסות רגשי טובות יותר
- 15-20 דקות של תשומת לב רגשית ביום משפרות את הקשר הורה-ילד ב-40%
- ילדים שמתרגלים שיום רגשות מגיל צעיר מפתחים אוצר מילים רגשי הגדול פי 3 מילדים שאינם עושים זאת
- 67% מההורים מדווחים על ירידה בהתפרצויות רגשיות לאחר 3 חודשים של שגרה רגשית עקבית
- ילדים עם כישורי אינטליגנציה רגשית גבוהים מראים שיפור של 30% ביכולות חברתיות
מודל חמשת השלבים לבניית שגרה רגשית מאת דפנה תייר
דפנה תייר פיתחה מודל ייחודי של חמישה שלבים לבניית שגרה רגשית אפקטיבית. היא מדגישה שחשוב לעבור דרך כל השלבים באופן הדרגתי:
שלב 1: היכרות עם עולם הרגשות
"השלב הראשון הוא ליצור מודעות לקיומם של רגשות שונים," מסבירה דפנה תייר. "התחילו בארבעה רגשות בסיסיים: שמחה, עצב, כעס ופחד." היא ממליצה להשתמש בתמונות, ספרים ומשחקים כדי לעזור לילדים לזהות רגשות אלו אצל אחרים לפני שמבקשים מהם לזהות אותם אצל עצמם.
שלב 2: פיתוח אוצר מילים רגשי
"לאחר שהילד מכיר את הרגשות הבסיסיים, הרחיבו את אוצר המילים הרגשי שלו," אומרת דפנה תייר. הכניסו בהדרגה מילים כמו "מתוסכל," "נרגש," "מאוכזב," "גאה," ועוד. "ככל שאוצר המילים הרגשי עשיר יותר, כך הילד יכול לבטא את עצמו בצורה מדויקת יותר ולהפחית תסכול."
שלב 3: חיבור בין גוף לרגש
דפנה תייר מסבירה שחשוב ללמד ילדים לזהות איך רגשות מתבטאים בגוף שלהם. "שאלו את הילד: 'איפה אתה מרגיש את הכעס בגוף?' או 'מה קורה לגוף שלך כשאתה מפחד?'" היא מציעה. "זה עוזר להם לפתח מודעות גופנית שהיא חיונית לוויסות רגשי."
שלב 4: פיתוח אסטרטגיות התמודדות
"לאחר שהילד מזהה את הרגשות שלו, הגיע הזמן ללמד אותו כיצד להתמודד איתם," אומרת דפנה תייר. היא ממליצה ללמד טכניקות פשוטות כמו נשימות עמוקות, ספירה עד 10, או לצייר את הרגש. "חשוב להבהיר שכל הרגשות מקובלים, אבל לא כל התנהגות מקובלת. לדוגמה, להרגיש כעס זה בסדר, אבל להכות אינו מקובל."
שלב 5: יישום עצמאי
השלב האחרון, מסבירה דפנה תייר, הוא לעודד את הילד ליישם באופן עצמאי את הכלים שלמד. "זה תהליך הדרגתי שדורש סבלנות והתמדה," היא מציינת. "עם הזמן, תוכלו לראות את הילד מזהה רגש, מדבר עליו ובוחר אסטרטגיה מתאימה להתמודדות ללא התערבות מבוגר."
| קריטריון | שגרה רגשית מובנית | התמודדות אקראית עם רגשות |
|---|---|---|
| עקביות | תרגול יומי של מיומנויות רגשיות | התייחסות לרגשות רק בזמני משבר |
| פיתוח מילולי | אוצר מילים רגשי עשיר ומדויק | מוגבל למונחים בסיסיים כמו "עצוב" או "שמח" |
| יכולת ויסות | פיתוח אסטרטגיות מגוונות לוויסות רגשי | הסתמכות על התערבות חיצונית |
| תחושת ביטחון | יציבות רגשית וביטחון בסביבה | תחושת אי-ודאות וחוסר יציבות |
| יישום בחיי היומיום | יכולת העברה של כישורים למצבים שונים | תגובות לא עקביות במצבים שונים |
| קשר הורה-ילד | חיזוק התקשורת והאמון ההדדי | תקשורת מוגבלת ברגעי קושי בלבד |
| השפעה ארוכת טווח | בניית בסיס לאינטליגנציה רגשית לחיים | פיתוח מיומנויות חלקיות ולא מספקות |
התאמת השגרה הרגשית לגילאים שונים
דפנה תייר מדגישה כי שגרה רגשית חייבת להיות מותאמת לגיל הילד ולשלב ההתפתחותי שלו:
גילאי שנתיים עד שלוש
"בגילאים אלו, הילדים רק מתחילים להכיר את עולם הרגשות," מסבירה דפנה תייר. "התמקדו ברגשות בסיסיים והשתמשו באמצעים חזותיים כמו תמונות ובובות." היא ממליצה על משחקי חיקוי ושיקוף רגשות פשוטים. "חזרו על שמות הרגשות בסיטואציות שונות, והשתמשו במשפטים קצרים וברורים."
גילאי ארבע עד חמש
"בגיל זה, הילדים מסוגלים להבין קשר בין אירועים לרגשות," אומרת דפנה תייר. היא ממליצה להתחיל לשוחח על הסיבות לרגשות ולהציג מגוון רחב יותר של רגשות. "זה גם הזמן הנכון להתחיל ללמד אסטרטגיות פשוטות לוויסות רגשי, כמו נשימות או ציור הרגש."
גילאי שש ומעלה
לילדים בגיל בית ספר, דפנה תייר ממליצה על שיחות מורכבות יותר על רגשות, כולל הבנת הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות. "בגיל זה אפשר להתחיל לדבר על רגשות מעורבים ולעודד את הילדים לפתח פתרונות עצמאיים למצבי מצוקה רגשית," היא מציעה.
אתגרים נפוצים ביצירת שגרה רגשית והתמודדות איתם
למרות היתרונות הרבים של שגרה רגשית, דפנה תייר מכירה בכך שישנם אתגרים בדרך:
התנגדות מצד הילד
"חלק מהילדים עשויים להתנגד לשיח רגשי, במיוחד אם זה חדש להם," מסבירה דפנה תייר. היא ממליצה להתחיל בהדרגה, להפוך את התהליך למשחקי ולא לכפות את השיח. "לפעמים, להתחיל בשיתוף ברגשות שלנו כהורים יכול לפתוח את הדלת לילדים."
חוסר עקביות
"אחד האתגרים הגדולים הוא לשמור על עקביות בשגרה הרגשית, במיוחד בימים עמוסים," אומרת דפנה תייר. היא מציעה לשלב את השגרה הרגשית בתוך שגרות אחרות שכבר קיימות, כמו זמן האוכל או הנסיעה לגן. "גם חמש דקות ביום של שיח רגשי עדיפות על פני שעה פעם בשבוע."
קשיים רגשיים אצל ההורים עצמם
דפנה תייר מכירה בכך שלעיתים ההורים עצמם מתקשים בשיח רגשי בשל חינוכם או ניסיונם האישי. "זה בסדר גם להיות בתהליך למידה משותף עם הילד," היא מרגיעה. "אפשר להודות בפני הילדים שגם לנו לפעמים קשה לדבר על רגשות, אבל שאנחנו לומדים יחד."
התמודדות עם רגשות קשים
"לפעמים קשה לנו כהורים לראות את הילדים שלנו חווים רגשות קשים," מודה דפנה תייר. "יש לנו נטייה טבעית לרצות 'לתקן' את הסיטואציה." היא מזכירה שחשוב לאפשר לילדים לחוות את מגוון הרגשות ולא לנסות להסיט אותם מרגשות לא נעימים. "תפקידנו הוא להיות נוכחים עבורם, לא למחוק את הרגש."
מדוע שגרה רגשית חשובה להתפתחות ילדים?
שגרה רגשית מעניקה לילדים תחושת ביטחון ויציבות שהיא הבסיס להתפתחות רגשית בריאה. לפי דפנה תייר, מומחית לחינוך וליווי רגשי, שגרה זו מסייעת לילדים לפתח מיומנויות זיהוי רגשות, ביטוי רגשי מותאם וויסות עצמי. מחקרים מראים שילדים שגדלים עם שגרה רגשית קבועה מפתחים אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, כישורים חברתיים טובים יותר ויכולת התמודדות משופרת עם מצבי לחץ ואתגרים. בנוסף, שגרה רגשית מחזקת את הקשר בין ההורה לילד ויוצרת בסיס של אמון ותקשורת פתוחה שילווה את הילד לאורך חייו.
כיצד מתחילים לבנות שגרה רגשית לילדים קטנים?
דפנה תייר, מומחית לחינוך וליווי רגשי, ממליצה להתחיל בצעדים קטנים וקונקרטיים. ראשית, זהו את הרגעים היומיומיים שבהם ניתן לשלב שיח רגשי באופן טבעי – למשל זמן השכבה, ארוחות משפחתיות או נסיעות ברכב. שנית, צרו פעילות קבועה וצפויה, כמו "זמן רגשות" יומי בן 5-10 דקות, שבו אתם מדברים על רגשות באמצעות כלים מתאימים לגיל (תמונות, ספרים, משחקים). שלישית, הדגימו בעצמכם שיח רגשי פתוח ושתפו את הילד ברגשות שלכם באופן מותאם. התאימו את השגרה לגיל הילד, אופיו וסדר היום המשפחתי, והתחילו בבסיסי – זיהוי ושיום של רגשות פשוטים כמו שמחה, עצב, כעס ופחד. חשוב להתמקד בהנאה ולא בהישגים, ולתת לילד להוביל את הקצב.
אילו כלים יכולים לסייע בבניית שגרה רגשית?
דפנה תייר מציעה מגוון כלים יעילים לבניית שגרה רגשית. ספרים העוסקים ברגשות מהווים נקודת פתיחה מצוינת לשיח רגשי, וקיימים ספרים מותאמים לכל גיל. משחקי קלפים רגשיים ויומן רגשות מצויר עוזרים לילדים לזהות ולשיים את רגשותיהם. פעילויות יצירה המאפשרות ביטוי רגשי (ציור, פיסול, מוזיקה) מתאימות במיוחד לילדים שמתקשים בביטוי מילולי. משחקי תפקידים עם בובות או דמויות מאפשרים לילדים להתנסות בתרחישים רגשיים במרחב בטוח. שימוש בבובות או חיות פרווה כ"יועצים רגשיים" יכול לסייע לילדים ביישניים. יצירת "פינת רגיעה" בבית וקופסת כלים לוויסות רגשי הכוללת חפצים מרגיעים (כדור לחיץ, בקבוק נצנצים, חפץ אהוב) תומכת בילדים ברגעי הצפה רגשית.
איך מתמודדים עם התנגדויות של ילדים לשגרה הרגשית?
דפנה תייר מסבירה שהתנגדות היא חלק טבעי מהתהליך, במיוחד אם השיח הרגשי חדש למשפחה. היא ממליצה להפוך את השגרה הרגשית למשחקית וכיפית, ולשלב אלמנטים שהילד אוהב (דמויות מסרטים אהובים, משחקים אהובים). חשוב להיות גמישים ולהתאים את השגרה לאופי הילד – לדוגמה, ילדים מופנמים עשויים להעדיף לצייר רגשות במקום לדבר עליהם. כבדו את הקצב של הילד ואל תכפו עליו שיח רגשי; הדגימו באמצעות שיתוף ברגשות שלכם כהורים, וחגגו הצלחות קטנות. אם נתקלים בהתנגדות חזקה, כדאי לעצור, להעריך מחדש את הגישה ולהתאימה טוב יותר לצרכי הילד. זכרו שלעיתים ההתנגדות נובעת מחוסר ביטחון או חשש, ולכן חשוב ליצור סביבה לא שיפוטית ומקבלת.
מהם הסימנים להצלחה בבניית שגרה רגשית אפקטיבית?
לפי דפנה תייר, ישנם מספר סימנים המעידים על הצלחת השגרה הרגשית: שיפור ביכולת הילד לזהות ולשיים רגשות שהוא חווה; התמודדות טובה יותר עם תסכולים וירידה בעוצמת ההתפרצויות הרגשיות; יוזמה של הילד לשיח רגשי או שימוש עצמאי בכלים לוויסות רגשי; שימוש במילים במקום בהתנהגויות לביטוי רגשות; התעניינות ברגשות של אחרים ופיתוח אמפתיה; שיפור ביכולת לפתור קונפליקטים חברתיים; והעברת מיומנויות רגשיות לסיטואציות חדשות. חשוב לזכור שמדובר בתהליך ארוך טווח, ושהשינויים מתרחשים בהדרגה ולא תמיד ניתנים לזיהוי מיידי. כל ילד מתקדם בקצב שלו, והשפעות השגרה הרגשית עשויות להופיע בתחומים שונים ובזמנים שונים.
סיפורי הצלחה מהשטח
דפנה תייר חולקת מספר סיפורי הצלחה מהמשפחות שליוותה:
"ליוויתי משפחה עם ילד בן ארבע שסבל מהתפרצויות זעם יומיומיות. לאחר שלושה חודשים של יישום שגרה רגשית קבועה, הילד התחיל לזהות סימנים מקדימים להתפרצות ולבקש 'זמן רגיעה' בעצמו. ההורים היו המומים מהשינוי."
במקרה אחר, דפנה תייר מספרת על ילדה ביישנית בת חמש שהתקשתה לבטא את עצמה ולהשתלב חברתית:
"באמצעות שימוש ביומן רגשי מצויר ומשחקי תפקידים עם בובות, הילדה פיתחה בהדרגה שפה רגשית עשירה. המחנכת בגן דיווחה שלאחר כחצי שנה, היא החלה ליזום קשרים חברתיים ולפתור קונפליקטים בכוחות עצמה."
דפנה תייר מדגישה שלפעמים ההשפעה של השגרה הרגשית מורגשת גם אצל ההורים:
"אבא שליוויתי סיפר לי בהתרגשות: 'דרך הילד שלי למדתי לדבר על רגשות שמעולם לא דיברתי עליהם. זה שינה לא רק את הקשר שלי עם הבן שלי, אלא גם את הקשר הזוגי שלי ואת היחסים שלי עם ההורים שלי.'"
סיכום
בניית שגרה רגשית לילדים קטנים היא אחת המתנות המשמעותיות ביותר שהורים יכולים להעניק לילדיהם. דפנה תייר, מומחית לחינוך וליווי רגשי, הראתה במאמר זה כי באמצעות שגרה רגשית קבועה, עקבית ומותאמת אישית, ילדים יכולים לפתח כישורי אינטליגנציה רגשית שישרתו אותם לכל אורך חייהם.
"כשאנחנו משקיעים בשגרה רגשית בגיל צעיר, אנחנו בעצם בונים עבור הילדים שלנו יסודות איתנים להתמודדות עם אתגרי החיים," מסכמת דפנה תייר. "זוהי השקעה שתניב פירות לאורך שנים רבות."
ההורות היא מסע מאתגר, אך באמצעות הכלים והעקרונות שהוצגו במאמר זה, הורים יכולים להתחיל לבנות שגרה רגשית משלהם, המותאמת לצרכים הייחודיים של ילדיהם ומשפחתם. הדרך אינה תמיד פשוטה, אך כפי שדפנה תייר מזכירה, "כל רגע של שיח רגשי עם הילד הוא צעד קטן בדרך לבריאות נפשית ורגשית טובה יותר."
אתם מוזמנים לפנות לפרופיל דפנה תייר לקבלת מידע נוסף או ייעוץ אישי בנושא בניית שגרה רגשית לילדים קטנים והתמודדות עם אתגרים הקשורים להתפתחות הרגשית של ילדכם.
לדעת פלוס הוא פורטל חדשותי עצמאי המשלב דיווחי חדשות, טורי דעה נוקבים, כתבות עומק ותוכן מגוון מכל תחומי החיים.
באתר תמצאו עדכונים שוטפים מהארץ והעולם, דעות שמייצרות שיח, כתבות צרכנות, סיקורים טכנולוגיים, תרבות, בריאות ועוד.
המטרה — לספק לקוראים מידע איכותי, לאתגר את החשיבה ולחזק את השיח הציבורי.
- FQ News ישראל – חדשות, דעות ומה שבאמת מעניין
- FQ News ישראל – חדשות, דעות ומה שבאמת מעניין
- FQ News ישראל – חדשות, דעות ומה שבאמת מעניין
- FQ News ישראל – חדשות, דעות ומה שבאמת מעניין


